קבלה


הקבלה, המכונה גם "תורת הסוד", מציעה דרך להבין את היווצרות העולם מתוך האלוהות, את משמעות החיים ואת תפקידנו כבני אדם. חכמת הקבלה מזמינה אותנו לתהליך של חיפוש רבדים נוספים של המציאות ושל התחדשות פנימית, מתוך מוכנות להעמיק ולראות את האחדות השוכנת מתחת לפני השטח. הידע על מסתורין הבריאה ותבנית המציאות אינו סודי, ומי שמוכן ובשל לתהליך של חיפוש וגילוי מוזמן ללמוד, להכיר וליישם את הידע הגנוז.
המילה ״קבלה״ מצביעה על שתי משמעויות:
1. קבלה מלשון מה ש״התקבל״ במסורת – הדרך שבה עובר ידע ממורה לתלמיד. לימוד הקבלה הוא לימוד שנעשה מתוך מוכנות לקבל ולהפנים ידע קדום.
2. קבלה מלשון ״הַקְבָּלָה״ – מה שמצוי למעלה מקביל לְמה שמצוי למטה. כל היקום הנגלה אינו אלא השתקפות של העולם האלוהי, ויש קשר בין העולם הגשמי והעולם הרוחני. כפי שכתוב בזוהר: "כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בְּרָאוֹ כְּדֻגְמָא שֶׁל מַעֲלָה. שֶׁיִתְדַבֵּק וְיִתְקַשֵּׁר עוֹלָם בְּעוֹלָם".    
 
בין דגשיה של הקבלה
  • סימטריה והקבלה בין האדם ובין העולם – כפי שכתב הרמח״ל: "כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּכָל מַדְרֵגוֹתָיו הוּא 'אָדָם גָּדוֹל', וְהָאָדָם הוּא 'עוֹלָם קָטָן', וְאֵין בַּזֶּה אֶלָּא מָה שֶׁבַּזֶּה". כל דבר שיש בעולם נמצא גם באדם, ולכן האדם יכול לשנות את עצמו ולשנות את העולם באמצעות מחשבותיו ומעשיו.
  • קשר הדדי בין האלוהים והאדם – ללא השותפות האנושית, האלוהות נותרת בלתי שלמה ובלתי ממומשת. האלוהים זקוק לאדם כדי לממש את הפוטנציאל האלוהי בתוך העולם, והאדם זקוק לאלוהים כדי להעניק לחייו משמעות וכדי לזכור את מקורו. כפי שנכתב בפירוש לפסוק מספר תהלים: "כִּי-אַתָּה, תָּאִיר נֵרִי" אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם: "נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְּיָדְךָ". לפי הקבלה בני האדם משפיעים בכוונותיהם ובמעשיהם על העולמות העליונים.
  • האדם בצלם האל והאל בצלם האדם – לפי סיפור הבריאה המקראי האל יצר את האדם בצלמו: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ". הסיפור הקבלי מעז ללכת צעד נוסף ולתאר את אילן הספירות האלוהי בדמות הצלם האנושי.
  • מעולם הפירוד לעולם אחדותי – המיתוס הקבלי מתאר את המתח בין ניגודים, ובמיוחד את המתח בין טוב לבין רע ובין רוחני לבין גשמי. המפגש בין הניגודים מתואר כתהליך דיאלקטי הנועד להביא לשלמות ולאחדות גדולה יותר: השבירה היא לצורך תיקון; הצמצום הוא לצורך פינוי מקום ולהתרחבות מחודשת; הרע הוא כיסא לטוב. לאדם יש תפקיד בחשיפת הטוב הגנוז ובמימושו בתהליכים הנראים לכאורה שליליים. על האדם להכיר את מקורה האלוהי של נשמתו ולהיות החיבור בין שמים וארץ.
  • בחירה חופשית – המרכיב המאפיין את האדם בעולם הוא הבחירה החופשית והיכולת המוסרית להבדיל בין טוב ורע: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים". לפי הקבלה הנשמה באה לעולם טהורה, והתפתחותה ומעלתה נובעים מתוך בחירותיו של האדם וחיבורו לאור נשמתו.
  • התחדשות אין-סופית – תורת הנסתר מתארת את העולם כתהליך מתמיד של התהוות, בשונה מהסטטיות המאפיינת את תורת הנגלה. אפילו תהליך הבריאה מתואר כתהליך דינמי של התחדשות מתמדת הממשיך להתרחש, ולא כאירוע היסטורי שהסתיים זה מכבר.

קבלה